עבודת ה'

במהלך השיעור התבוננו על ארבע רוחות שנושבות בעולם וכנגדן שלוש תפיסות באומה הישראלית דרך עיניו של הרב קוק זצ"ל. הרב ביאר איך על אף שהתפיסות האלה נראות כסותרות זו את זו הן בעצם משלימות.

בתקופת כתיבת הקונטרס מסתובבת מחשבה בקרב חוגי חב"ד שהתפעלות היא דבר פסול ומבוזה, אם לא אסור. אדמו"ר האמצעי רואה בזה הפיכת אור לחושך, אם כי מתוך דבריו רואים שיש בסיס של אמת בדחיית ההתלהבות החיצונית. כנגד זה מלמד אדמו"ר האמצעי, שלא תמיד התרגשות חיצונית מעידה על תנועה שכולה חיצונית; לפעמים התנועה כל כך עמוקה עד שהיא מופיעה גם בחיצוניות. העניין הזה, מבחינת אדמו"ר האמצעי, הוא המפתח לתחיית עבודת ה' וחסידות חב"ד בכלל, לשיבה אל המגמה הגדולה שהביא אדמו"ר הזקן לעולם.

בשנת הסתלקותו של אדמו"ר הזקן, תחילת הדור השני של חב"ד, אדמו"ר האמצעי כותב איגרת לכלל החסידים, בה הוא מתבונן על מגמה של נפילה מסויימת אצל אנ"ש, המתנזרים מהתפעלות בלימוד ובעבודה, ומתחיל לסלול דרך לחזור לחיות החסידית, ולהתפעלות.

למאמר יש שתי נוסחאות, בשיעור נעסוק בנוסח ב'. אדמו"ר הזקן אומר שיש שתי בחינות בחיי העוה"ב, בחינת יש – השכר העולם הבא בגלל העולם הזה, ובחינת אין. בבחינת אין, ע"י ביטול המדרגה הנמוכה עולים מדרגה. בהבנה עמוקה יש מעלה לבחינת האין כי היא מבטאת ביטול גמור לקב"ה.